הליך בנייה הוא הליך לא קל ולא פשוט, הוא יכול להתארך לכדי שנים והוא יכול להתקצר עד פחות משנה.
אורך הזמן נקבע לעיתים על פי קצב העבודה, יכולת היזם "לאגד" סביבו אנשי מקצוע העונים לצרכיו ולצורכי הבנייה, אך עיקר ההליך הינו בירוקרטי. וכשאנו מציינים הליך בירוקרטי חשוב לציין כי הוא מתפרס על פני כמה מישורים, החל מקבלת היתרי בנייה ועד לקבלת טופס 4/טופס איכלוס, קיימים מרחקים לא קטנים הדורשים לעיתים אישור מאיש מקצוע או גריעה של חלקה כזו או אחרת בתוכנית והנה לנו האישור הרלוונטי.
טופס ארבע, מה התנאים?
האחריות בקבלת הטופס, הגשה שלו ועמידה בתנאים שלו מונחת כולה על כתפיו של הקבל"ן/יזם הנכס ובבנייה פרטית גם על בעליו. אך בכדי שאותם כתפיים יוכלו לעמוד במשימה, חשוב להכיר את התנאים לקבלת הטופס שכן הוא אמור להיחתם על ידי מהנדס מטעם העירייה. חתימה שכזו מורה כי הבניין אכן נבנה על פי ההיתרים שקיבל, אך מעבר לכך היא מאשררת כי המבנה גם עומד בתנאים אותם העמידה הממשלה לקיום מבנה מגורים בישראל ואלו הם האישורים.
- אישור תשתיות
אישור שכזה חולש על פני מגוון תשתיות שונות הקיימות בכל בית כיום בישראל, החל מחיבור לגז, חיבור לחשמל וחיבור למערכת הביוב העירונית. אישורים אלו מוכיחים כי לא רק שהבנייה נעשתה על פי ההיתרים, אלא כי הבית מוכן הלכה למעשה לשיכון דיירים. - אישורי בטיחות
מלבד אישורי התשתיות מן הסתם שכל מבנה יתבקש לקבל אישור, כי המבנה שנבנה אכן בטיחותי וראוי למגורי אדם. על כן אישור שכזה יכלול: אישור קונסטרוקטור לאיכות הבטון ממנו עשוי המבנה, אישור מכבי אש כי במבנה קיימת מערכת כיבוי אש במידת הצורך ועמידות בשריפות. אישור אחרון שהוא גם הנדסי וגם בטיחותי הוא של מהנדס העירייה, שבו הוא יאשר כי המבנה לא רק נבנה על פי ההיתרים אלא גם ראוי למגורים. - אישורים שונים
מלבד כל אלו ישנם אישורים אחרים כמו: אישור מכון התקנים לאטימות המבנה ולמרחבים מוגנים ואישור על כך שלא קיימים עוד מבנים זמניים אשר שירתו את הפועלים בזמן הבנייה.