על המקרר מערכת חוגים: יום ראשון – אור 16:00-17:00 שחמט, גל 17:00-18:00 סאפ, גאיה 17:30-18:30בלט. יום שני דומה לראשון, שלושה ילדים בשלושה חוגים. חוג אחד בבית העם, חוג אחר בתזמורת הנוער שבקצה השני של העיר וחוג שלישי בבריכה שבמושב הלא מרוחק מעיר מגוריי. יום שלישי פעמיים כי טוב, רק שני חוגים לשני הבנים. רביעי וחמישי בכל יום בנפרד, שלושה חוגים לשלושה ילדים.
על המקרר גם, מערכת שבועית של מי לוקח את מי לאן, וסבא וסבתא כמובן, גם הם חלק מהמערכת הקשוחה. ואנחנו ארבעה מבוגרים אחראים: אמא אבא, סבא וסבתא, מתוזזים כנהגים בע"מ לקחת את אור, להחזיר את גל, בין לבין גאיה אצל סבא וסבתא, לחזור מהר לבית הורי להסיע את גאיה לחוג שלה, להביא את גל שיכין שיעוריו.
הלשון בחוץ, הרכב כבר מבולבל, עכשיו את גאיה, את אור או את גל. ובין לבין גל החגור מאחור מתבונן בגלי הים שעל פניו אנחנו חולפים בדרך לשיעור הנגינה ואומר בתחינה: "אמא, תראי את הים. אולי אפשר לרדת אליו, לא יקרה דבר אם אוותר על החוג בשביל רגיעה לנשמה".
הערב מגיע, כולם בבית יחדיו. מספיקה לעבור לבדוק עם השלושה אם הם צריכים עזרה במשימות הכיתה, הכנה קצרה לקראת ההכתבה של מחר, אמבטיות, ארוחת ערב, סיפור לפני השינה לקטנה כיבוי אורות והיום נגמר. אני מותשת מהמרוץ בין החוגים, שיעורי הבית, קצת יידישקייט לאור, קצת לגל ולגאיה המון, הקטנה דורשת יותר לעצמה – ברור, היא הרי המפונקת של המשפחה.
והנה מגיעה לה המגפה של המאה. כל החוגים נסגרים באחת, מיעוטם ממשיכים בזום המנוכר שאין בו טפיחת כתף על הצלחה, אין הינד ראש של המדריכה, אין מגע ממשי עם החבר והחברה. פתאום יש המון זמן משפחה וחוגי הסלון נפתחים בביתנו הקט. אחר הצהריים רגוע לכולם, על השטיח במשחק קופסא אור יושב כולו מחויך, גל בשכיבת פרקדן מנסה לכוון את הקוביות למספר שצריך עכשיו, אך רק לעיתים הקוביות נענות לו ממש. אבא איתנו ממש, וכולם לומדים להכיר שהוא שחקן נפלא, גאיה יושבת עלי מנסה את כוחה במשחק. כשקצת מעקמת את אחד מהחוקים לטובתה, הבנים מסבירים לה, ולפעמים מעלימים את עינם, העיקר שגם הקטנה תהיה בעניין.
במקום הריצה המטורפת שהייתה נחלת כולם, כל אחר צהרים או ערב מחדש כולנו בחוג סלון, מגוונים ונהנים כמשפחה. תרועת סיום המגפה מגיעה, מכל החוגים מודיעים בשמחה שחוזרים לשגרה. עם כל הודעה הילדים פוגשים את עיניי וכולנו מבינים שמה שהיה לא יהיה יותר מעכשיו. מעתה חוג או שניים גג ואת אחר הצהריים נמשיך מעתה ועד עולם להמשיך ליהנות מהיחד שלנו כמשפחה.